המדינה מדברת על אלפי דירות חדשות בקריית גת ועל עיר שלמה בנגב. הדוח הרבעוני של חברת ערים מגלה אילו תוכניות כבר התקדמו לשטח, אילו עדיין מחכות לאישור — ולמה המרחק בין מספר גדול על הנייר לבין דירה שאפשר לקנות נשאר ארוך.
על הנייר, אלה מספרים שיכולים לשנות את מפת הדיור בדרום: כ־7,000 יחידות דיור בקריית גת מערב, שלב ראשון של כ־5,000 יחידות בעיר כסיף ופוטנציאל עתידי לכ־20 אלף יחידות. אלא שהדוח הכספי של חברת ערים לרבעון הראשון של 2026 מזכיר אמת פשוטה: לא כל דירה שמופיעה בתוכנית היא דירה שנמצאת בדרך לשוק.
חברת ערים היא זרוע ביצוע ממשלתית שעוסקת בתכנון, בפיתוח תשתיות ובהכשרת שכונות לבנייה. ביולי 2024 חתמה החברה עם משרד הבינוי והשיכון על הסכם מסגרת לעשר שנים ובהיקף של עד 15 מיליארד שקל. ההסכם מאפשר לה לא רק לפתח קרקע, אלא גם להקים מבני ציבור משלימים — מרכיב חשוב בשכונות חדשות, שלעתים מתעכבות משום שאין בהן בתי ספר, גנים ותשתיות מתאימות.
קריית גת כבר בשטח, כסיף עדיין תלויה באישור
הפרויקט המתקדם יותר מבין השניים הוא קריית גת מערב. לפי הדוח, מדובר בפרויקט בהיקף של כ־7,000 יחידות דיור. חלק מהמגרשים כבר שווקו ועבודות הפיתוח החלו בידי משרד הבינוי והשיכון, ובהמשך נמסר הביצוע לחברת ערים.
זה עדיין לא אומר שהדירות יימסרו בקרוב. אחרי פיתוח הקרקע נדרשים היתרי בנייה, עבודות בנייה ושיווק לציבור. אבל כאשר יש גוף מבצע, מגרשים ששווקו ועבודות שכבר יצאו לדרך, הסיכוי לראות היצע ממשי גבוה יותר מאשר בתוכנית שנמצאת רק בדיונים סטטוטוריים.
כסיף נמצאת בשלב אחר. העיר החדשה מתוכננת סמוך לצומת תל ערד, כיישוב עירוני בעל צביון חרדי. השלב הראשון אמור לכלול כ־5,000 יחידות דיור, ובהמשך קיים פוטנציאל להתרחבות לכ־20 אלף. אלא שבדוח החברה נכתב במפורש כי הביצוע מותנה באישור התוכנית בוועדה המיוחדת שהוקמה במשרד הפנים.
כלומר, המספר 20 אלף מתאר יעד אפשרי — לא מלאי דירות מאושר, ובוודאי לא דירות שניתן לרכוש כעת. עד שהתוכנית תאושר, יושלמו התשתיות, הקרקע תשווק והקבלנים יקבלו היתרים, עשויות לחלוף שנים.
750 מיליון שקל הם יעד — לא ביצוע שכבר הושלם
חברת ערים מציבה לשנת 2026 יעד של כ־750 מיליון שקל בהיקף ביצוע, שאושר בתוכנית העבודה של הדירקטוריון. בין הפרויקטים המרכזיים שהיא מצפה לקדם מופיעים גם אלעד, בני עי"ש, חירן, רכסים צפון, השער הדרומי בצפת וביתר עילית.
זהו נתון משמעותי, אך גם כאן נדרש דיוק: מדובר ביעד עבודה שנתי ולא בסכום שכבר הושקע בפועל. החברה עצמה מציינת כי הבשלת פרויקטים תלויה בהחלטות שאינן בשליטתה, ובהן אישור תוכניות, תקציבים והסכמי גג.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בשוק הדיור. הודעה על תוכנית גדולה יכולה לייצר כותרת, אבל היא אינה מגדילה מיד את מספר הדירות המוצעות למכירה. רק כאשר תוכנית עוברת לשלב של תשתיות, מכרזים, היתרים ובנייה, היא מתחילה להפוך להיצע שיכול להשפיע על המחירים.
איך כל זה יכול להשפיע על מחירי הדירות?
תוספת של אלפי יחידות באזור מבוקש יכולה להגדיל את התחרות בין יזמים ולמתן מחירים — בעיקר אם המגרשים משווקים בכמה מכרזים, התשתיות מוכנות והבנייה מתקדמת ברצף. בקריית גת, שבה כבר קיימת עיר פעילה, תחבורה, תעסוקה ושירותים, הרחבה משמעותית עשויה להגיע לשוק מהר יותר ולהשפיע גם על יישובים סמוכים.
בכסיף ההשפעה רחוקה ומורכבת יותר. עיר חדשה דורשת לא רק דירות, אלא גם כבישים, תחבורה ציבורית, מוסדות חינוך, תעסוקה ושירותים עירוניים. אם אחד המרכיבים מתעכב, גם קצב האכלוס והביקוש עלולים להיפגע.
המשמעות עבור רוכשי הדירות היא שכדאי לבחון תוכניות ממשלתיות לפי שלב ההתקדמות שלהן, ולא רק לפי מספר היחידות בכותרת. תוכנית מאושרת אינה היתר, היתר אינו התחלת בנייה, והתחלת בנייה עדיין אינה מסירת מפתח.
הדוח של ערים אינו מבטיח ירידת מחירים. הוא כן מצביע על צבר פרויקטים גדול ועל ניסיון של המדינה לחזק את זרועות הביצוע שלה. המבחן האמיתי יהיה כמה מהתוכניות יעברו במהלך 2026 מהטבלאות ומהוועדות אל עבודות הפיתוח והבנייה בשטח.
