הריבית ירדה, אבל לא כולם בבנק ישראל השתכנעו: האזהרה שמרחפת מעל המשכנתאות

סיכום הדיונים שפרסם בנק ישראל מגלה כי ההחלטה להוריד את הריבית ל־3.25% התקבלה ברוב של ארבעה מול אחד. המתנגד ביקש להמתין ולבחון את השפעת ההפחתות הקודמות. עבור בעלי משכנתאות ורוכשי דירות, המסר ברור: ההקלה כבר החלה, אך הפחתה נוספת באוקטובר אינה מובטחת.

כותרת החלטת הריבית שפורסמה בתחילת ספטמבר הייתה פשוטה: בנק ישראל הוריד את הריבית בעוד רבע נקודת אחוז, לרמה של 3.25%. אלא שסיכום הדיונים שפרסם הבנק ב־15 בספטמבר חושף תמונה מורכבת יותר. ארבעה מחברי הוועדה המוניטרית תמכו בהפחתה, ואילו חבר אחד הצביע להשאיר את הריבית ברמה של 3.5%.

ההתנגדות אינה משנה את ההחלטה שכבר נכנסה לתוקף, אך היא חשובה להמשך. לפי הסיכום הרשמי, החבר שהתנגד סבר כי לנוכח סביבת האינפלציה והתפתחות הריביות בעולם, עדיף להמתין ולבחון את השפעת הורדות הריבית האחרונות. במילים פשוטות: גם בתוך הוועדה יש מי שחושב שבנק ישראל כבר הוריד את הריבית מהר מספיק, ושכדאי לעצור לפני צעד נוסף.

שלוש הפחתות, אבל לא מסלול אוטומטי

מאז חודש מאי ירדה ריבית בנק ישראל בשלושה צעדים, מ־4% ל־3.25%. לבעלי משכנתאות בריבית פריים יש לכך השפעה ישירה, משום שריבית הפריים נקבעת כריבית בנק ישראל בתוספת 1.5 נקודות אחוז. לאחר ההחלטה האחרונה ירדה ריבית הפריים מ־5% ל־4.75%.

עם זאת, רק החלק במשכנתה שנמצא במסלול פריים מתעדכן מיד. מסלולים בריבית קבועה אינם משתנים, ומסלולים בריבית משתנה מתעדכנים לפי התחנות שנקבעו בחוזה. לכן ההקלה בהחזר החודשי של משק בית טיפוסי עשויה להסתכם בעשרות שקלים בעקבות כל הפחתה של רבע נקודת אחוז, ולא במאות שקלים כפי שלעתים משתמע מהכותרות.

הפרוטוקול החדש מבהיר גם שההפחתה הבאה אינה מובטחת. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב־21 באוקטובר, והוועדה הודיעה שהתוואי ייקבע לפי האינפלציה, הפעילות במשק, אי־הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות בתקציב המדינה.

למה הרוב בכל זאת תמך בהפחתה?

הנתון המרכזי שעמד מול חברי הוועדה היה האינפלציה. בחודש יולי היא עמדה על 1.5% בשנה, מתחת למרכז יעד יציבות המחירים. גם הציפיות לשנה הקרובה היו בסביבת מרכז היעד. במקביל, המשק התאושש, אך בבנק ישראל זיהו פעילות מתונה יותר כאשר מנכים גורמים מיוחדים.

גם שוק הדיור לא סיפק סימן ברור להתחממות חריגה. מלאי הדירות שנותרו למכירה נשאר גבוה. מחירי הדירות עלו ב־0.1% במדידה הדו־חודשית האחרונה שהייתה זמינה לוועדה, אך ירדו ב־1.5% לעומת השנה הקודמת. ביולי הועמדו משכנתאות בהיקף של כ־10 מיליארד שקל בניכוי עונתיות.

הסיכון שמגיע מחוץ לשוק הדיור

מי שהצביע בעד המתנה לא התעלם מהירידה באינפלציה. החשש הוא שהמצב יכול להשתנות במהירות. במהלך התקופה שנבחנה בדיון עלה מחיר חבית נפט מסוג ברנט בכ־25% ונסחר סביב 90 דולר. התייקרות אנרגיה עלולה לחלחל לתחבורה, לייצור ולמחירים לצרכן.

לכך מצטרפת אי־ודאות לגבי תקציב הביטחון והצעדים שהממשלה תנקוט כדי לממנו. אם ההוצאות יגדלו בלי התאמה מספקת בצד ההכנסות, הגירעון והאינפלציה עלולים לעלות. במקרה כזה בנק ישראל עשוי להאט את קצב ההפחתות.

מה זה אומר לרוכשי דירות?

המסר המעשי הוא לא לבנות עסקת נדל״ן על הנחה שהריבית תמשיך לרדת בכל החלטה. מי שבוחן משכנתה צריך לבדוק אם הוא מסוגל לעמוד בהחזר גם אם הריבית תישאר ברמה הנוכחית בחודשים הקרובים.

גם מי שכבר מחזיק במשכנתה לא צריך להסתפק בירידת הפריים האוטומטית. שלוש הפחתות ריבית בתוך כמה חודשים עשויות להצדיק בדיקה מחודשת של התמהיל והצעות מבנקים מתחרים, אך יש להשוות את העלות הכוללת.

הפרסום החדש אינו מבטל את החדשות הטובות שבהפחתת הריבית. הוא פשוט מוסיף להן כוכבית: ארבעה חברים חשבו שהגיעה העת להקל, אחד ביקש לעצור, וההחלטה הבאה תתקבל מחדש על סמך הנתונים.