המדד החדש של הלמ״ס מציג ירידה שנתית של 1.2% במחירי הדירות, אך מאחורי הכותרת נרשמה תפנית חודשית: מחירי הדירות עלו ב־0.2%, הדירות החדשות התייקרו ב־0.5%, שכר הדירה עלה ב־0.4% ותשומות הבנייה עלו ב־0.4%. עדיין מוקדם להכריז על שינוי מגמה, אבל גם קשה לדבר על ירידה אחידה בשוק.
מי שיסתכל רק על הנתון השנתי יקבל בשורה חיובית לרוכשים: מחירי הדירות בישראל נמוכים ב־1.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שהנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בערב 15 בספטמבר מציגים תמונה פחות נוחה. בתקופה יוני עד יולי 2026 מחירי הדירות עלו ב־0.2% לעומת מאי עד יוני.
זו עלייה קטנה, והיא מבוססת על נתונים ארעיים שעשויים להתעדכן. אבל היא מצטרפת לעלייה במחירי הדירות החדשות, בשכר הדירה ובעלויות הבנייה. כאשר ארבעה מדדים שונים מתחילים לנוע באותו כיוון, אי אפשר להסתפק בכותרת שלפיה מחירי הדיור פשוט יורדים.
הירידה השנתית נחלשת
בפרסום הקודם הציגה הלמ״ס ירידה שנתית של 1.5% במחירי הדירות. כעת הירידה השנתית עומדת על 1.2%. המשמעות אינה שהמחירים חזרו לעלות לאורך זמן, אלא שהפער מול השנה שעברה הצטמצם.
גם המפה אינה אחידה. בתקופה האחרונה נרשמו עליות של 0.7% במחוז תל אביב, 0.3% במרכז ו־0.1% בדרום. לעומת זאת, בירושלים ירדו המחירים ב־0.4%, בחיפה ב־0.3% ובצפון ב־0.1%.
בהשוואה שנתית התמונה כמעט מתהפכת: במחוז המרכז נרשמה ירידה של 3.2%, בחיפה ירידה של 2.4%, בתל אביב ירידה של 0.9% ובדרום ירידה של 0.6%. בירושלים נרשמה עלייה שנתית של 1.1% ובצפון עלייה של 1%.
הדירות החדשות עלו למרות המלאי הגבוה
המדד של הדירות החדשות עלה ב־0.5% בתקופה האחרונה, ובניכוי עסקאות במסגרת סבסוד ממשלתי נרשמה עלייה של 0.4%. בהשוואה שנתית מחירי הדירות החדשות עדיין נמוכים ב־0.8%, כך שאין עדיין הוכחה למגמת עלייה חדשה.
שיעור הדירות שנמכרו בסבסוד ממשלתי עלה מ־37.8% ל־41.2% מכלל העסקאות בדירות חדשות. יותר מארבע מכל עשר עסקאות שנכנסו למדד היו במסגרת ממשלתית ולא מכירה רגילה בשוק החופשי.
השוכרים כבר מרגישים את ההתייקרות
בזמן שמחירי הרכישה עדיין מציגים ירידה שנתית, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב־0.6%, ומדד שכר הדירה עלה ב־0.4% בתוך חודש.
אצל שוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה שנתית משוערת של 2.6%. בדירות שבהן הוחלף שוכר, העלייה הגיעה ל־4.4%. הפער מוסבר בחלקו בכך שמשקי בית שדוחים רכישת דירה נשארים בשוק השכירות.
גם הבנייה עצמה התייקרה
מדד תשומות הבנייה למגורים עלה באוגוסט ב־0.4% וב־3.5% בתוך שנה. מתחילת 2026 נרשמה עלייה של 2.7%. העלייה השנתית הושפעה במיוחד מהתייקרות של 5.3% בשכר העבודה בענף.
התייקרות התשומות אינה מחייבת שמחיר הדירה יעלה מיד. בשוק עם מלאי גבוה ומעט קונים, היזם עשוי לספוג חלק מהעלות או לתת הטבות במקום להעלות מחיר. אבל אם ההתייקרות תימשך במקביל להתאוששות בביקוש, יהיה קשה יותר לשמור על רמת ההנחות הנוכחית.
האם הירידות הסתיימו?
מוקדם לקבוע. מדד מחירי הדירות מתפרסם לתקופות דו־חודשיות חופפות, ושלוש התצפיות האחרונות הן ארעיות. עלייה של 0.2% אחרי חודשים תנודתיים יכולה להתברר כהפוגה בלבד.
מצד שני, הנתונים מראים שהכוחות שפועלים על הדיור כבר אינם חד־כיווניים. הריבית ירדה, מחירי הדירות החדשות עלו במדידה האחרונה, השכירות התייקרה ועלויות הבנייה חזרו לעלות. מנגד, המחירים עדיין נמוכים מהשנה שעברה ומלאי הדירות הלא מכורות גבוה.
לכן הכותרת המדויקת אינה שמחירי הדירות חזרו לעלות, וגם לא שהם ממשיכים לרדת ללא הפרעה. השוק נמצא בנקודת מבחן.
